היסוד
אש מתחת לאדמה
מתחת לאבשרון מצויים מאגרי גז טבעי ונפט עצומים. במקומות הגז מחלחל אל פני השטח ומתלקח מעצמו; אשים נצחיים כאלה הדהימו נוסעים עוד בעת העתיקה והעניקו לאזרבייג'ן את שמה, «ארץ האש».
עובדי אש באו אל הלהבות האלה, ובעת החדשה אותם מעמקים הביאו עושר: במאות ה-19–20 הפכו באקו ואבשרון לאחד המרכזים העיקריים של תעשיית הנפט העולמית.
הנפט כאן אינו רק משאב אלא גורל: הוא עיצב את פני חצי האי, את עירו, את אנשיו ואף את אנרגיית העולם.
יאנאר דאג
«ההר הבוער» — מדרון שבו פורצת להבה ללא הרף מן האדמה. היא אינה כבה בגשם או בשלג. אחד מסמלי אבשרון הבוערת.
אטשגה
מקדש האש בסוראחאני, שמשך אליו במשך מאות שנים זורואסטרים, הינדים וסיקים אל מקום שבו בער גז טבעי.
אתר ייעודי →פריחת הנפט
בשלהי המאה ה-19 ותחילת ה-20 הפיקה באקו כמחצית מכל נפט העולם; לכאן הגיעו הנובלים והרוטשילדים, ואבשרון צימחה יער של מגדלי קידוח.
סלעי הנפט
נפט דאשלרי — יישוב עובדי נפט על כלונסאות בלב ים, שנוסד ב-1949; אחד משדות הנפט הימיים העתיקים בכדור הארץ.
הרי געש בוציים
סמוך לאבשרון יש עשרות הרי געש בוציים: הם פולטים בוץ וגז, שלעיתים מתלקח — ביטוי נוסף לפעילות המעמקים.
גז גם היום
נפט וגז הכספי עודם בסיס כלכלת המדינה; מפיקים אותם הן ביבשת אבשרון הן הרחק בים הפתוח.
תולדות הנפט
נפט באקו: ציוני דרך
אבשרון הוא אחד מערשי תעשיית הנפט העולמית. התאריכים המרכזיים של ההיסטוריה הזו.
נפט דאשלריעיר בים
סלעי הנפט
עשרות קילומטרים מהחוף, ממש בכספי, ניצבת עיר שלמה על גשרים — סלעי הנפט. יש בה כבישים, מבני מגורים, חדרי אוכל ואפילו צמחייה, הכול על כלונסאות מעל הים.
שנוסד ב-1949, הוא הפך לאחד משדות הנפט הימיים העתיקים והייחודיים בעולם ולסמל אמיתי לנפט באקו.